זיכרון מתאר מי היינו פעם.
השנים הראשונות של חיינו לא ידועות לנו. אנחנו לא באמת זוכרים הרבה.
הזיכרונות המוקדמים ביותר שלנו מתייחסים לאותה תחושה של חופש. חופש להתנסות עם העולם, לגלות מהם החיים. ויש לנו זיכרונות של הלימודים שלנו, של שנות העשרה שלנו, של ידידות, האהבה הראשונה. בית הספר התיכון והאוניברסיטה הם תקופה של עבודה קשה, חברות וכיף. זה הזמן שבו אנו מגלים תשוקה.
לאחר מכן אנו נכנסים לעולם העבודה, שבו אנו נשארים תקופה ארוכה מאוד של חיינו - קרוב לוודאי התקופה הארוכה ביותר. לפעמים אנחנו משנים באופן דרסטי את המשרות שלנו, אך על פי רוב אנחנו ממשיכים לשפר מיומנות מסוימת. במהלך הילדות אתה פסיבי יותר. העולם סביבך מגדיר את הזיכרונות העתידיים שלך. במהלך חיי העבודה שלך, אתה הרבה יותר פעיל. ההחלטות שלך משפיעות על הזיכרונות העתידיים שלך.
כמבוגרים, ההחלטות שלנו ישפיעו על הזיכרונות שאנו לוקחים מן התקופה הארוכה ביותר בחיינו.
לעתים קרובות אנו מתמודדים עם החלטה שעשויה להשפיע על העתיד שלנו. לפעמים אנחנו נאלצים לעשות משהו שאיננו אוהבים על מנת להשיג מטרה לטווח ארוך. לפעמים אנחנו בוחרים את הדברים שעושים אותנו מאושרים בטווח הקצר.
מייסדים או עובדים רבים ב-Pi Campus באים אלי ומבקשים שאייעץ להם מה לעשות. לפעמים הם מחפשים אישור. לפעמים הם מקווים שאתן להם את האומץ לנקוט את הפעולה שממנה הם חוששים. בדרך כלל הם מצפים שאתאר מה יקרה בעתיד שלהם אם יבחרו באפשרות א’ או באפשרות ב’. אני אוהב את ההרגשה שאני נחשב לאורקל, אז במשך שנים רבות, מתוך אגואיזם, קיבלתי על עצמי את התפקיד. אנשים אלה קוראים תיגר על התחזיות שלי עם שאלות קשות, וכאשר הם מרגישים שהתחזית הגיונית במידה מסוימת, הם מחליטים מה לעשות.
לאחר שנים רבות, הבנתי שניתן לשפר תהליך זה הן מבחינת איכות העצה והן מבחינת הזמן הדרוש לתת אותה. יש מודל טוב יותר שניתן להחיל אפילו על החלטות יומיומיות, החלטות שאפשר שאינן נראות משמעותיות דיין כדי לשתף בהן אחרים.
השיטה פשוטה:
בחר בהחלטה שתגרום לך גאווה.
ממש בסוף החיים שלך, אתה רוצה להסתכל אחורה ולחייך כי אתה גאה במי שהיית כשהיית צעיר.
מייסדים ועובדים לא באמת צריכים ניבויים שמבוססים על הכמות המועטה של ניסיון רב יותר שאולי צברתי. הם רוצים לדעת איך אנשים אחרים ישפטו אותם. אופטימיזציה של דברים על בסיס קריטריון זה היא בעצם ריצוי אנשים במקום יצירת ערך ארוך טווח עבורם.
לתחושת הגאווה במבט לאחור יש משמעות בסיסית: בסיכומו של דבר, פירושה שנתת לעולם יותר ממה שלקחת. זה הבסיס ליצירת עולם מדהים.
שיחות עם אנשים צעירים מעוררות בי השראה ולעולם לא אדחה הזדמנות, אבל העצה שלי אליהם היא: אתה לא באמת צריך אותי, אתה רק מזין את האגו שלי. קבל את ההחלטות הנכונות, כך שתוכל להסתכל אחורה ולהיות גאה.
כתיבת מאמר זה תעזור לגרום לי להיות קצת יותר גאה בסופו של דבר.